יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

אייריש קופי משקה אנרגיה לאמיצים


קוקטייל של חורף זה עניין אחר לגמרי מקוקטייל של קיץ – הוא צריך לחמם את הלב ואת הגוף, צריך להיות גם מנחם ומשמח וכשזה נוגע לקוקטייל של חורף אין כמו קפה מחוזק בוויסקי וקצפת ביום חורף קריר. אנחנו נעשה הכל כדי לדמיין לעצמנו שהחורף כבר כאן ונכין קוקטייל אולטימטיבי ליום חורפי וגשום ואולי בסופו של דבר החורף בוא יבוא.
לפני המתכון, כמובן שיש לנו סיפור קטן על הולדתו של האייריש קופי, קפה מחוזק בוויסקי וקצפת.
טיסה היום היא עניין כמעט יום יומי; אנשי עסקים טסים ליום אחד אל מעבר לים וטיסה לצד השני של העולם היא כבר לא עניין מסובך או מרגש. אבל לעומת היום, בתחילת המאה הקודמת טיסות לא היו עניין של מה בכך ורק הרפתקנים חסרי מורא נהגו לטוס וכשדובר בטיסות טראנס אטלנטיות, אלו נועדו לאלה שהיו קשוחים ואמיצים כאחד. בטיסות אלה אפשר היה למצוא את הסופר הנודע ארנסט המינגווי, השחקן המפרי בוגארד ועוד רבים וטובים מהסוג הקשוח. טיסה מארה"ב לאירופה ערכה כ-18 שעות קשות ורק מי שחייב היה ממש להגיע לאירופה והיה עשיר מופלג בחר בכלי תחבורה "מפוקפק" שכזה שנקרא מטוס.
בלילה חורפי וסוער במיוחד בשנת 1942, נחת מטוס אמריקאי במקום שנקרא Foynes Airbase שליד העיר לימריק שבאירלנד. הנוסעים שטסו בתנאים קשים וכמעט וקפאו מהקור הנורא היו מאושרים להגיע לקרקע מוצקה . כאשר נכנסו הנוסעים הקפואים והמותשים אל בית הנתיבות הם חלפו על פני בית קפה קטן ודי נטוש. ג'וזף שרידן היה בדיוק אחראי המשמרת, בחור צעיר בעל יוזמה ושאר רוח. הוא ראה את הנוסעים המכווצים מקור ומפחד הטיסה והחליט לעודד את רוחם.
הכין קפה חזק מזג לתוכו כמות נכבדה של וויסקי אירי טוב הוסיף מלמעלה מעט קרם קצפת והגיש לחבורת הגברים הקשוחים שעדין לא נרגעו מהחוויה הקשה שעברו בין שמים לארץ.
השאלה הראשונה שהוא נשאל לאחר שהם שתו את הקפה המחוזק היתה: איך זה שבאירלנד מגישים קפה ברזילאי כל כך טעים, הבחור הצעיר התאפק מלפרוץ בצחוק גדול ופשוט ענה ללא הניד עפעף This is Irish coffee .
לעבודה:
להכנת מנה אחת
 1 ספל זכוכית
30 מ"ל וויסקי
1 מנה אספרסו
2 כפיות סוכר
2 כפות גדושות שמנת מתוקה מוקצפת

מחממים את הכוס מעל אדים, מוזגים את הוויסקי מוסיפים את הסוכר, אח"כ מוזגים את הקפה עד ל-3/4 כוס. מערבבים בעדינות עד שהסוכר התמוסס לגמרי.

מוסיפים מעל מאד בעדינות 2 כפות קצפת. לא מערבבים שותים את הקפה כך שהוא ניגר דרך הקצפת.
אייריש קופי לא לבעלי לב חלש, או דווקא כן.

יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

עוגת דלעת וגבינה


צילום עדי זיו אב
 השבוע היתה לנו הזכות לארח את צלמת האוכל עדי זיו אב, עדי היא לא רק צלמת מחוננת היא גם בחורה מקסימה, השקט והשלווה שלה היוו איזון מושלם לסערה האיטלקית שלנו. אם אתם סקרנים לעוד צילומים נפלאים אתם מוזמנים לכאן http://www.adizivav.com
צילום עדי זיו אב
הבית היה מלא דלועים בצורות שונות שעשו את דרכם מהמושב לעיר הגדולה . אחרי שאכלנו דלעת אפויה, מוקפצת, קלויה, מאודה, מבושלת, מגוררת בסלט הכנו מרק דלעת  ופאי דלעת שהיה נחמד אבל לא ממש מלהיב, אפשר לומר שכמעט והפכנו בעצמנו לדלעת. לכן, החלטנו ללכת על משהו קצת שונה – עוגת גבינת ודלעת. ביום שבת שעבר ערכנו ארוחת חג סתווית  בתקווה שהעונה תגיע כבר, ובארוחה זו הגשנו דלעת במנה ראשונה, בעיקרית וגם באחרונה, שבה נעסוק היום – עוגת גבינה ודלעת. העוגה קצרה הצלחה יוצאת דופן למרות החששות שהובעו על ידי כל הנוכחים (מכל עברי השולחן נשמעו קריאות שניתן לסכם פחות או יותר ב-"דלעת???? בעוגה????") כן! דווקא דלעת בעוגה זה מעולה! השילוב בין שכבת הגבינה הקרמית עם שכבת הדלעת הרעננה והמתובלת היה מצוין!


צילום עדי זיו אב
  אבל לפני המתכון כמה דברים על הדלעת שלא כולם יודעים:
הדלעת גדלה בכל מקום על פני כדור הארץ פרט לאנטרקטיקה. את הדלעת שותלים ביולי ובאקטובר היא מוכנה לקטיף.
בחודשים אוקטובר-נובמבר בארה"ב הדלעת היא מצרך חם על כל המדפים. באוקטובר היא משמשת כמסכה בליל כל הקדושים ובנובמבר היא עולה על שולחן חג ההודיה בצורת פשטידה מלוחה או מתוקה או שתיהן גם יחד. אין שולחן חג המכבד את עצמו ללא מאכל דלעת.
הדלעת מכילה אשלגן, וויטמין A,B,C היא עשירה בבטא קרוטן ומינרלים כמו סידן, מגנזיום וברזל . הדלעת בעלת ערך קלורי נמוך.
גם את פרחי הדלעת ניתן לאכול והם טעימים להפליא.
הדלעת היא מוטיב חשוב בסיפורי האגדות: אסור להרגיז את המכשפות פן יהפכו את מקור הרוגז לדלעת. סינדרלה, הנסיכה האולטימטיבית, נסעה לנשף במרכבה שהייתה דלעת לפני שהפיה הטובה טיפלה בה. המשקה האהוב על התלמידים בהוגוורת', בית הספר לקוסמים הנודע בו לומד ארי פוטר, הוא משקה דלעת.
ועכשיו לעבודה:
צילום יוחי מנדיל
לשכבת הדלעת
100 גר חמאה
11/2 כוס סוכר
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל
1 כוס דלעת אפויה ומעוכה
1/3 כוס חלב
13/4 כוס קמח
1 כפית קינמון
1/4 כפית אגוז מוסקט
1 כפית אבקת סודה לשתיה
1/2 כפית אבקת אפיה
לשכבת הגבינה
1 חבילה גבינת שמנת 250 גר'
1 ביצה
1/4 כוס סוכר
1/2 כפית תמצית וניל.
צילום יוחי מנדיל
רוטב חמוציות
200 גר' חמוציות קפואות
1 כוס סוכר
גרידת תפוז
1/2 כוס מים
מכינים את הדלעת: בתבנית מרופדת בניר אפיה מניחים קוביות גדולות של דלעת, מעל מפזרים מעט קוביות של חמאה ואופים כחצי שעה או עד שקוביות הדלעת רכות .
מכינים את הרוטב: בסיר קטן מבשלים את החמוציות עם הסוכר המים וגרידת הלימון מביאים לרתיחה, מנמיכים לאש קטנה מאד ומבשלים כשעה. אפשר לשמור במקרר עד לשבועיים.
העוגה:
מחממים תנור ל200 מעלות. משמנים תבנית 26 עגולה או תבנית מלבנית בינונית
בקערת מיקסר עם וו הקצפה, מקציפים את החמאה והסוכר עד לקבלת תערובת חלקה

 צילום יוחי מנדיל

מוסיפים את הביצים כל אחת בניפרד, את הדלעת תמצית וניל אם התערובת נראית מעט דחוסה אפשר להוסיף 1/3 כוס חלב .
בקערה נפרדת מערבבים את הקמח עם אבקת הסודה לשתיה, אבקת אפיה והתבלינים. ומוסיפים אל התערובת של הדלעת שבמיקסר. מערבבים הכל עד שהתערובת אחידה.
יוצקים לתבנית ובעזרת מרית מישרים את פני התערובת.
בקערה נפרדת מקציפים את הגבינה עם הסוכר מוסיפים את הביצה ותמצית הוניל, מקציפים לתערובת חלקה ומעט אורירית. יוצקים את שכבת הגבינה מעל שכבת תערובת הדלעת מישרים עם המרית .

צילום יוחי מנדיל
אפשר לטפטף מרוטב החמוציות ולצייר פרחים בעזרת קיסם. מכניסים לתנור ואופים במשך 45 דקות . הגבינה לא נסדקת, לא עולה יותר מדי. השוליים יהיו אפויים המרכז קצת פחות.
מוצאים מקררים היטב ומכניסים למקרר למשך לילה.



צילום עדי זיו אב
 
ועם סיום האפיה של עוגת הדלעת והגבינה סימנו את כל הדלועים שבמזווה.

יום שני, 8 בנובמבר 2010

ארוחת סתיו מחווה לארוחת חג ההודיה האמריקאי

סידרנו יפה את השולחן
במוצאי שבת, לפני ששקעה השמש לגמרי, התאסף כל השבט מנדיל גולדנפלד לארוחת צהריים מאוחרת או ארוחת ערב מוקדמת לחגוג את בוא הסתיו. הארוחה כולה היתה מחווה לארוחת חג ההודיה האמריקאי והיא תוכננה בקפידה על פי התפריט המסורתי של חג ההודיה. הדלועים עכשיו במיטבם, התירס יפה ועסיסי, הודו שלם ניתן להשיג בכל מרכול (כדאי להזמין יום או יומיים מראש) .
את השולחן סידרנו יפה בצבעי הסתיו, הקישוטים ניקנו בטיולים שלנו בחו"ל, הדלועים נקנו בחצי חינם, וכל השאר נאסף במהלך החיים.

השבט עצמו תמיד מוכן לבוא לשבת סביב השולחן לרכל, לפטפט, להתווכח, לצחוק, להרגיז ולהתרגז, להעביר ביקורת, להקניט את הנוער, להשתולל עם הצעירים, ואח"כ שוב לצחוק לספר בדיחות, וכמובן לאכול בתיאבון כי זוהי הרי דרכו של שבט.

וזה מה שהוגש לשולחן:
התחלנו עם סלטים בסגנון ים תיכוני.




הודו שלם צלוי בתנור
 בליווי תוספות:


תירס טרי                                        לחם תירס

המילוי שלמעשה נאפה בנפרד בתבנית

פאי דלעת                                רוטב חמוציות
 

  ולמנה אחרונה היתה הפתעה:
עוגת שוקולד נימוחה כי אין אצלנו סיום ארוחה ללא מנה שוקולדית, אבל היתה גם גלידה לצד השוקולד:

גלידת דלעת עם רוטב שוקולד

יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

384 שנים של מרק דלעת


את מרק הדלעת הראשון שלי אכלתי בשיקאגו בנובמבר 1992 כאשר הוזמנו ע"י שכנים בבנין בו גרנו לסעודת חג ההודיה. סעודה זו איננה סעודה דתית אלא סעודה מסורתית הנערכת מאז שנת 1626 באמריקה הצפונית. כל האוכל שהוגש לנו לשולחן באותה ארוחה הורכב מאותם מרכיבים אשר הרכיבו את אותה סעודה בשנת 1626 כאשר השינוי היה במתכונים כמובן הם שתעדכנו והתחדשו .
במהלך ההיסטוריה האנושית האדם תמיד נהג להודות על השפע הניתן לו מפרי האדמה בטקסים שונים, וחג ההודיה משתייכת לסוג הזה של חגים.
בדצמבר 1620 הגיעו 102 מהגרים אנגלים לאזור פלימות' שבארה"ב, הישר אל זרועותיו של חורף נוראי וקשה. יותר ממחצית המהגרים מתו ממחלות החורף הקשות. האינדיאנים המקומיים אשר עמדו מנגד וצפו בעקשנותם של הלבנים להישאר במקום למרות המוות שפגע בהם, החליטו לעזור לשכניהם החדשים האומללים. הם לימדו את הלבנים לגדל תירס ודלעת במקום האפונה והחיטה להם היו מורגלים מאירופה, לימדו אותם לצוד עופות ולדוג דגים מקומיים, וכך חיו להם האינדיאנים והלבנים זה לצד זה כשכנים טובים.
בסתיו כאשר הגיע זמן לאסוף את היבול השמחה הייתה גדולה, מפני שהיבול היה גדול ורב והיה ברור שבמהלך החורף הקרוב תושבי פלימות' לא ירעבו.
המושל המקומי, מר ווילאם ברדפורד WILLIAM BREDFORD , שהיה אסיר תודה לאינדיאנים על מאמציהם ולאימא אדמה שנתנה תפוקה מלאה של פרי, ארגן מסיבה משותפת לתושבים המקומיים ולחדשים. המסיבה נמשכה 3 ימים בהם השתתפו כל המהגרים האנגלית ו – 90 אינדיאנים.

אפשרות הגשה נוספת
ולכבוד חג ההודיה אשר יחול בסוף החודש הזה אנחנו פותחים במרק דלעת פיקנטי. על הדלעת עוד יסופר רבות בפוסטים הבאים כי הדלעת היא מעמודי התווך של ארוחה זו והיא מופיעה בכל דרך אפשרית בארוחה: במנה הראשונה, כתוספת למנה העיקרית ואף במנה האחרונה.


 ולעבודה:                                                                          
2 כפות שמן זית             

1 בצל לבן קצוץ
1 מקל סלרי קצוץ
1 פלפל צ'ילי קצוץ
2 שיני שום
1 כפית פפריקה מעושנת
1 כפית כמון
3 פלפל שושקה קלויים וקלופים
1 כוס דלעת צלויה
1 בטטה אדומה חתוכה לקוביות
4 כוסות מרק צח
1 כפית דבש
3/4 כוס שמנת מתוקה
מיץ מלימון אחד
מלח
גרגרי רימון
קוביות גבינה בולגרית
עלי סלרי
חותכים את הדלעת לקוביות גדולות יוצקים עליה כף שמן זית וצולים בתנור בחום גבוה בשמך כ-35 דקות.
מחממים את השמן בסיר , מוסיפים את הבצל והסלרי, מערבבים מדי פעם עד שהבצל והסלרי מאד מתרככים. מוסיפים את הפלפל צ'ילי ואת השום וממשיכים בבישול עוד 2 דקות. מוסיפים את התבלינים: הפפריקה והכמון, זה הרגע למי שלא אוהב מאד חריף להוציא את הפלפל החריף הוא כבר נתן את העוקץ לתערובת וזה לדעתי מספיק.


ממשיכים להוסיף את הפלפלים הקלויים את הבטטה ולבסוף את הדלעת הצלויה. יוצקים את המרק הצח, והדבש. מגבירים את האש, מערבבים היטב ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומשאירים לבישול תוך כדי עירבוב, במשך 30 דקות. בעזרת בלנדר ידני מועכים את כל מרכיבי המרק.

מוסיפים את השמנת המתוקה ואת מיץ הלימון, ממליחים לפי הטעם. מחממים לפני ההגשה.
להגשה: יוצקים לקערת מרק, מניחים על סלרי שישמש כתמיכה לגרגרי רימון וקוביות הגבינה אפשר גם להוסיף קליפת לימון למי שאוהב. זהו מרק דלעת מושלם לימות הסתיו.

צילום יוחי מנדיל